1ולהבין קרא דכתיב אחר גערת גויים וכו' האויב תמו חרבות לנצח וערים נתשת אבד זכרם המה וה' לעולם ישב כונן למשפט כסאו. ורז"ל הובא בילקוט תהלים רמז תרמ"ג דרשו האויב תמו וכו' שאף שמתו עריהם קיימות. וה' לעולם ישב וכו' דכשימחה עמלק יהיה שמו שלם וכסאו שלם. אך צריך להבין אומרו האויב תמו דהול"ל האויב תם או האויבים תמו. ואפשר במ"ש הרב מהרח"א בעץ החיים פ' בשלח משם הרב מהר"ם אלשיך דשאר שרים יפקוד ה' על צבא המרום ואחר זה על מלכי האדמה, משא"כ עמלק דשרו ס"מ צריכין ישראל למחותו מעל השמים על ידי תשובה ומעשים טובים ואחר זה ה' יסייעם מתחת השמים, אתון מלתתא ואנא מלעילא אני אסייע אתכם מתחת השמים ולא מעל השמים רק אתם לבדכם עכ"ד. ועל פי זה נבא להבין פסוק בהפטרה ואגב ארחין אשימה עיני בקצת פסוקים שם וזה סדרן של כתובים שמואל א ט״ו:א׳, ויאמר שמואל אל שאול אותי שלח ה' למשחך למלך וכו' עתה לך והכיתה את עמלק והחרמתם את כל אשר לו וכו' ויאמר לו שאול ברוך אתה לה' הקימותי את דבר ה' וכו' ויאמר שמואל הלא אם קטון אתה בעיניך ראש שבטי ישראל אתה וימשחך ה' למלך על ישראל וישלחך ה' בדרך ויאמר לך והחרמתה את החטאים את עמלק ונלחמת בו עד כלותם אותם וכו' ותעש הרע בעיני ה' ויאמר שאול וכו'. ויש להבין תחילת דיבר הנביא אותי שלח ה' למשחך למלך ומאי נפקא מינה למלחמת עמלק אם שמואל משחו ומה צורך בזה. ועוד אומרו לך והכיתה את עמלק לשון יחיד אליו היה הדיבור ואחר זה והחרמתם לשון רבים. ותו מאי קאמר שאול ברוך אתה לה' הקימותי את דבר ה', ואיך שמואל ברוך יהיה באשר שאול הקים את דברו יתברך. גם להבין מאמר שמואל הלא אם קטון וכו' שנראה דאינו צורך כל כך אל הענין. ועוד מה הלשון אומרת והחרמתה את החטאים את עמלק והול"ל והחרמת את עמלק החוטא. ועוד החוטאים הול"ל כדדייקי רז"ל ברכות י'. יתמו חטאים ולא חוטאים, וא"כ החוטאים הול"ל. ועוד מ"ש ונלחמת בו עד כלותם אותם עד כלותו אותו הול"ל, ורש"י נדחק בזה.
